CCA תל אביב-יפו הוא מוסד ללא־אוסף, המטפח פרקטיקות, השקפות ודיונים הנוגעים לסוגיות הרלוונטיות ביותר של זמננו. מטרתו של המרכז היא להזמין ולהפיק פרויקטים חדשים של אמנים חיים ורדיקלים, עם דגש מיוחד על מתן מסגרת מוסדית לאמנים ישראלים. המרכז מציג תוכנית עשירה ומגוונת של תערוכות ואירועים המלווים בחומרי דפוס בעברית, ערבית ואנגלית. רוחו של CCA תל אביב-יפו והתמקדותו באמן, הופכות אותו לבית חם לזירה התוססת של אמנות עכשווית בעיר.
הווה
בנובמבר 2005, העניקה עיריית תל אביב-יפו ל־CCA תל אביב-יפו מבנה ייעודי, הגלריה לאמנות ע"ש רחל וישראל פולק, הכולל גלריה בקומת הקרקע, גלריה בקומה הראשונה ואת הגלריה הרב־תכליתית ע"ש מארק שימל. בבניין זה, המתפרש על 300 מטרים מרובעים, מציג המרכז תוכנית תערוכות קפדנית – שבע עד עשר תערוכות בשנה, המלוות בתוכנית אירועים – וכן שורה של אירועים חיצוניים. בהתמקדו בהזמנת עבודות חדשות ובהפקתן, מציג CCA תל אביב-יפו תערוכות יחיד של אמנים חיים בלבד להוציא תערוכה קבוצתית שנתית אחת אשר מתבססת תמיד על גישה אוצרותית מובחנת. במהלך השנים, המרכז הציג אמנים בינלאומיים שעד לאותה העת לא הציגו בישראל ביניהם ניתן למנות את מרינה אברמוביץ', שרון לוקהארט, גרי היל, רוזה ברבה, כריסטיאן ינקובסקי ואחרים. אמנים ישראלים רבים הציגו את תערוכת היחיד המוסדית החשובה הראשונה שלהם ב־CCA תל אביב-יפו, לרבות יעל ברתנא, גיא בן-נר, רועי רוזן, ניר עברון, מיכל הלפמן ונירה פרג. כמו כן, המרכז נתן את הבמה הראשונה בישראל לאמנים המתגוררים בארץ ומציגים מחוץ לה, כגון קרן ציטר ושריף ואכד. כל התערוכות מלוות בחומרי דפוס בעברית, ערבית ואנגלית. ב־2022, CCA תל אביב-יפו אימץ זהות חדשה עם סמל (emblem) עדכני בעיצובו של האמן הישראלי עידו מיכאלי שפועל בניו יורק, גופן חדש מבית Lineto, לוגו חדש בעיצובם של המעצבים החיפאים הגר מסר ועפרי פורטיס ואתר אינטרנט חדש מטעם חברת WIX ובעיצובה.
סרג'יו אדלשטיין (יו"ר)
אנט בולאג רוטשילד
גיל ברנדס
דורית גרי סגל
איתי טלגם
בנו כלב
נטלי ממן-כהן
שולמית נזריאן
רבקה סאקר
מישל פולק
ג'ייקוב פרס
איריס ריבקינד בן צור
עמוס שוקן
צוות
מועצת המנהלים
תומכים (2024)
משרד התרבות והספורט, מינהל התרבות – המחלקה לאמנות פלסטית
עיריית תל אביב-יפו – אגף התרבות והאמנויות
ארטיס
קרן פיליפ ומוריאל ברמן
וונדי פישר וקרן קירש
IL.Collection
מועצת הפיס לאמנות ותרבות
קרן אאוטסט לאמנות עכשווית
Association Pluriel pour l’Art Contemporain
מענק ריבקינד בן צור לאמנות, חינוך וקהילה
קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב
Bollag-Guggenheim AG
Factory 54
סות'ביס ישראל
WalkTalk
ifa – Institut für Auslandsbeziehungen
Institut Français d’Israël
Istituto Italiano di Cultura, תל אביב
The Ainosemaj Fund
איימי קוז'ר
ניקול ובנג'מין פדלון
אוסף גלילה, בלגיה
נורית יגלום
ניקולה קלגסברון
אנדראה מייסלין
מירי פרסברג
סוזי שמאע
מנון סלום
Mazzoleni, טורינו / לונדון
BUILDING, מילאנו
גלריה גבעון, תל אביב
וכאלה שמעדיפים להשאר בעילום־שם
.png)
שותפויות
לאורך השנים, כונן CCA תל אביב-יפו שורה של שיתופי פעולה ייחודיים עם מוסדות באירופה ובארה"ב, החל מהפקה משותפת של קטלוגים ותערוכות ועד הגיית רעיונות לפרויקטים ארוכי טווח בהתבסס על חלופים אוצרותיים. ה־Neuer Berliner Kunstverein (n.b.k) בברלין, KADIST בסן פרנסיסקו ובפריז, MoMA | PS1 בניו יורק, Ujazdowski Castle CCA בוורשה, ה־Kunstmuseum בבון, ה־Kunstverein Braunschweig, ה־Museion בבולצאנו, ה־Culturgest בליסבון, ה־MAMCO בז'נבה, CAPC musée d’art contemporain של בורדו, Museo Villa dei Cedri בבלינצונה (שווייץ), KMAC Museum בלואיוויל, Faena Art Center בבואנוס איירס, Kunsthaus Baselland בבזל, Pernod Ricard Foundation בפריז, ICA במילאנו ו־S.M.A.K בגנט (בלגיה), הם חלק מן המוסדות ש־CCA תל אביב-יפו, שיתף עמם פעולה. לאחרונה, המרכז החל משתף פעולה עם מוסדות, קרנות וחללים עצמאיים בישראל, כגון מוזיאון הבאוהאוס, תל אביב, הלובי – מקום לאמנות, תל אביב, גלריה אידריס, מוזאון הנגב לאמנות, באר שבע ומוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, קיבוץ ברעם.
.jpg)
היסטוריה
המרכז לאמנות עכשווית תל אביב, כיום CCA תל אביב-יפו, נוסד כעמותה רשומה ללא כוונת רווח ב־1998 כדי לקדם פרקטיקות אמנותיות עכשוויות מבוססות־זמן בישראל. המרכז, שבראשית דרכו פעל מחדר קטן בסינמטק תל אביב הצליח להרחיב את השיח על אמנות עכשווית בישראל באמצעות הצגת עבודות רדיקליות של אמנים פורצי־דרך הפועלים בארץ, באירופה ובארצות הברית. בנוסף לסדרת הקרנות של אמנות וידיאו וקולנוע ניסויי בין השנים 1998 ו־2005 בסינימטקים ברחבי הארץ (תל אביב, ירושלים, ראש פינה ושדרות), המרכז יזם והפיק את "ערפול – הביאנלה הבינלאומית למיצג" (1997, 1999, 2001, 2003, 2005, 2007 ו־2009) ואת "וידיאו זון – הביאנלה הבינלאומית לווידיאו ארט" (2002, 2004, 2006, 2008 ו־2010); הקים את הקרן לווידיאו ארט וקולנוע ניסיוני; הפיק את "Artattack" (2004-2001), תוכנית טלוויזיה שהוקדשה כולה לווידיאו ארט ושודרה בערוצי הטלוויזיה המקומית בכל רחבי הארץ; וייסד את ארכיון הווידיאו המכיל יותר מ־4,000 עבודות וידיאו של אמנים ישראלים ובינלאומיים שנוצרו מאז שנות ה־60 של המאה שעברה ועד היום.