אורי קצנשטיין: HOPE MACHINE

08.09.2007 - 31.10.2007

הפריים הראשון בעבודת הווידיאו של אורי קצנשטיין,Hope Machines, הוא תקריב של אישה צעירה המתבוננת על סביבותיה במשקפת. היא סוקרת את הים השמנוני והגלי, הלא-טבעי במידת-מה, ואת האופק הריק שמולה. צופר של סירה גדולה משמיע תרועה רמה. האישה עומדת לבדה על מבנה צף צר. המבנים עצמם הם פסלים שקצנשטיין יצק מחומרי אריזה. דימויי רפאים, תבניות הנגטיב של כלי בית וסחורות שימושיים, חומרי ההגנה שאותם תמיד משליכים .
שפות ותקשורת בין בני אדם נמנות עם הנושאים המעסיקים דרך קבע את אורי קצנשטיין בעבודתו והמשמשים אותו לאפיון טווחי הזמן העצומים שלאורכם ממוקמות עבודותיו. באמצעות יצירת שפות, קצנשטיין רומז לזמנים בלתי מוגדרים ובלתי ידועים עדיין.
תקשורת לא-מילולית ממלאת תפקיד חשוב ב-Hope Machine. אולם בעבודה זו היא מורכבת מפעולות וסימנים מוכרים. הסביבה אפופת הסוד מדגישה את טווח הזמן העצום אשר מצדיק פערים כאלה בתקשורת.
גם רובוט, מעשה ידיו של קצנשטיין, נוכח ב-Hope Machines. הרובוט משוטט בחלל שלפני משטח ההקרנה ומקבל את פני הצופים ומתנצל בשש שפות. הרובוט החסר-תועלת בסופו של דבר והמבוית (שנבנה, למעשה, בהתבסס על החומרה והתוכנה של שואב אבק ביתי משוכלל) מזין את האופטימיות וה"נורמליות" של ניצולי הווידיאו ומעניק לנו תחושה פוסט-אפוקליפטית שפירה למדי.
אוצר: סרג'ו אגלשטיין