ללקק את הלשון של עצמך: אריאל רייכמן

16.07.2014 - 06.09.2014

הפתיחה ביום ד', 16.7 בשעה 20:00
בערב הפתיחה תתקיים הופעה חיה של להקת "אנרגיה חולנית"
הצטרפו לשיח גלריה עם האמנים ביום שני, 21.7 בשעה 19:00
לרשימה מלאה של אירועי יולי-אוגוסט לחצו כאן

כותרת המיצב תואם־האתר של אריאל רייכמן נשאלה מכותרת סיפורו הקצר של וולפגנג ברוכרט "Nachts schlafen die Ratten doch" (בלילה הרי העכברושים ישנים, 1947). המיצב בנוי סביב עבודת סאונד המגבירה את קולות תנועת העכברושים בתוך הקירות. לנוכחותם המרומזת בחלל החלול מאחורי קיר גבס, עונים כהד הֶתקנים המשובצים בשאר הקירות. מנורת פלואורסצנט קבורה למחצה בטיח. כיסא מחופר בקיר אחר, שתצלום מכוסה למחצה משולב בו. פתח איוורור יונק אוויר מן הגלריה ומעביר אותו לתוך הקיר, במקום שיכניס אוויר צח לתוך הגלריה. מיצב השקופיות המשובץ בתוך הקיר מראה את יד האמן מצמיחה ציפורניים – מעין טפרים להגנה עצמית. כל החלקים הללו מתערבים בקיר בהווייתו כמשטח וכחומר. רייכמן מסרב לקבל את הקיר כחזית שטוחה ותו לא, את המגבלות שהוא מציב, ותחת זאת משתמש בקירות ובחלל שביניהם כבבימה מרחבית, מרחב סיפי, שאינו פְּנים או חוץ, אלא התפר בין שניהם.

את המאבק שרייכמן מנהל עם הקיר אפשר לקרוא כעימות עם מוסדות האמנות עצמה. הקובייה הלבנה מנוקבת; קירותיה כבר אינם משטחים גרידא שנועדו לתליית יצירות אמנות. היא נעשית יצירה בפני עצמה ולכשעצמה. באמצעות שילוב יצירת האמנות בקירות המארחים אותה, מפסיק המרחב להיות קבוע או יציב. היסוד החייתי מערער אף הוא את יציבות החוויה כאשר ה"אחר" הפראי, העכברוש המגונה, מאיים לפרוץ את ההפרדה בין חוץ לפנים.

היחסים בין הקיר ליישויות האחרות – ויהיו אלה עכברושים, אורות או כל חפץ מצוי אחר – הם סימביוטיים ואלימים כאחד. הם משקפים רצון של אמן לאכלס את הגלריה ובד בבד לפרק אותה לגורמים.

אריאל רייכמן (נ. 1979 ביוהנסבורג. חי ועובד בתל אביב) למד ב-UDK בברלין ותואר שני באקדמיה לאמנות בצלצל. רייכמן הציג תערוכות יחיד בגלריה Waterside, לונדון; במוזיאון פתח תקווה לאמנות; בגלריה PSM ברלין וב Frieze New York. בין היתר השתתף בתערוכות קבוצתיות במניפסטה 8 בספרד; במוזיאון חיפה; ב-Neuer Berliner Kunstverein, ברלין; במוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה וב -ZKM קרלסרוהה, גרמניה.

עיצוב סאונד: ביניה רכס