מנוע חיפוש

08.03.2012 - 21.05.2012

מנוע חיפוש

תערוכה במרכז לאמנות עכשווית

הפתיחה ביום חמישי 8.3.2012

אוצרים: סרג'יו אדלשטיין והילה כהן-שניידרמן

האמנים המשתתפים:

גלעד ברעם, יצחק לבנה, עפרה לפיד, נגה ענבר, אלי פטל, אריאל קן, הלל רומן, אלהם רוקני.

התערוכה מנוע חיפוש עוסקת באופן שבו אמנים עכשוויים העובדים עם מדיומים קלאסיים מתייחסים אל האינטרנט ועושים שימוש במאגר הדימויים והידע שהוא מאגד.

אם האינטרנט משול לצינור וירטואלי דרכו עוברת המציאות הממשית, אז הגשמיות של היצירה האמנותית המתייחסת אליו מוטלת בספק. תערוכה זו מבקשת לשפוך מעט אור על המפגש בין עולם האמנות החומרי, למאגר הדימויים הווירטואלי עליו הוא נשען דרך תהליך העבודה של האמן.

האינטרנט אינו רק מאגר של ידע ודימויים המתווך צילומי נוף, אלא זה מכבר הפך לנוף של ממש, המכיל בתוכו הבהובי פרסומת וקישורים ממומנים. כליו השונים כמו Google Earth, או צילומי הנוף השונים שהועלו אליו על ידי הגולשים, מאפשרים בחינה מחודשת של ציור או צילום הנוף העכשווי; וההייפר-לינק, שהיא יחידת היסוד שמאפשרת תנועה בין אתרים הופכת אותו למרחב שיטוטי של ממש.

מפגישות עם האמנים השונים שיציגו בתערוכה עלה כי רבים מהם מבלים שעות ארוכות באינטרנט בחיפושים אחרי דימוי מסוג מסוים, או אחר נושא מאוד ספציפי. כאמור לחיפושים הללו יש אופי שיטוטי ומנוע פנימי – אתר מוביל לאתר, קישור מוביל לקישור. האופי השיטוטי הזה מעלה על הדעת אופני פעולה של הפילוסופיה הסיטואציוניסטית, ובפרט את כתביו של גי דבור שטבע את מושג ה”דרייב” – מושג המדבר על שיטוט מודע כאמצעי להבנת הפסיכוגיאוגרפיה של הכרך המודרני. באופן דומה ניתן לומר שהרגלי הגלישה של כולנו ברחבי הרשת האינטרנטית שופכת אור על הפסיכוגיאוגרפיה שלה ועל מנגנוני השליטה והניהול שלה.

אולם, לדימוי הווירטואלי שלכד את עיניהם או שאחריו תרו בחיפושיהם, עושים האמנים המוצגים במנוע חיפוש פעולות עיבוד אינטנסיביות שלעיתים קרובות חורגת מהמקובל – או לפחות מהנחוץ. זהו ריבוי פעולות פיזיות שבאמצעותן הם מנכסים את הדימויים שנמצאו ברשת לעצמם, הופכים אותם לשלהם. מאפיין נוסף נוגע לפעולות המרה חוזרות ונשנות של הדימוי הווירטואלי בתהליך הפיכתו לדימוי בעל חומריות – כך למשל העמלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בהעברת הדימוי מממד לממד – תחילה הדפסת הדימוי הווירטואלי, לאחר מכן יצירת מודל או ציור בהשראתו, ולבסוף צילום או סריקה של האובייקט המביאה להשטחתו.

תערוכה זו אינה מבקשת לסכם את אופן פעולתם של אמנים עם המדיום האינטרנטי אלא להוות קריאת כיוון לעיסוק בנושא. מעבר לדיון הביקורתי שמתעורר סביב כוחות הרשת והשלכות חדירתה לפרטיותנו, נדמה שעבודתם של האמנים עם האפשרויות השונות שהרשת מציעה מאפשרת להתרגש מחדש מצילום נוף או מציור עכשווי, ומחזירה את התשוקה לחומר ולממשי.