ניר עברון: אחרית

08.09.2011 - 12.11.2011

התערוכה אחרית מציגה מבחר מעבודותיו האחרונות של ניר עברון, ביניהן שתי עבודות חדשות שמוצגות לראשונה. העבודות שצולמו בישראל ובירדן מורכבות מחומרים מקוריים, מ"רדי מייד" קולנועי ומחומרי ארכיון מטופלים וממשיכות את עיסוקו של האמן בשאלות של זיכרון היסטורי, מקום וייצוג. בנוסף, ניכר בהן עניינו בשילוב של המדיומלי והפורמליסטי בפוליטי, שילוב שבא לידי ביטוי בגוף יצירות זה באמצעות המושג "עבודה" (Labor) ונטווה ומתפרק בין היצירות השונות. מלאכת האריגה הנרטיבית של ההיסטוריה דרך המדיומים של הווידיאו והקולנוע נוכחת כחומר גלם בעבודות, בצד חומר הגלם הממשי – הפילם עצמו – שאותו האמן מפרק, ואחר כך שב ומחבר.

עבודתו האחרונה של עברון, Fabric, (2011), צולמה בסופר 16 מ"מ במתפרה שמחזיקה רשת הלבשה ישראלית גדולה בעיר אירביד בירדן. שם העבודה, מרמז, בין היתר,  ל"פבריקציה" או בדיה, ועל כן, במשתמע, לצמד המילים העברי "בד-בדיה". הבד נוכח כחומר גלם נרטיבי, אך גם כסיפור, כהדגשה של היטשטשות הגבול בין אמת לפיקציה.

אופן הצילום של עברון נע תמיד בין איפוק לפיתוי, המובלע וחבוי מתחת לטכניקות מובנות ותנועות מצלמה מתוכננות. הוא עוסק במרחב הפנטסטי והפתייני של הקולנוע אל מול המרחב הקונספטואלי של הווידיאו ארט. על-ידי שימוש בחומר מצוי והתערבות בו, הוא בוחן את האופן שבו הקולנוע מתייחס להיסטוריה ומייצג אותה, כמו גם את התנאים ההיסטוריים שיצרו את אותו קולנוע. עבודותיו מעלות שאלות גם לגבי אחריותו של הצופה, כיצד הוא קורא את ההיסטוריה הזאת, ומהי העמדה שבה הוא נוקט אל מול חזיון הראווה של המדיום. שאלות אלו מהוות חוט נוסף הנטווה בעבודותיו בין הפירוק הפורמליסטי של המדיום הקולנועי לעיסוק בפוליטי באמצעות הווידיאו ארט.