קרן רוסו: פרויקט צפייה מרחוק

22.04.2010 - 17.06.2010

"צפייה מרחוק" היא פרקטיקה מנטלית, המאפשרת ל"צופה מרחוק" לתאר מטרה שאינה נגישה לתפישה חושית רגילה בשל מרחק, זמן או מיסוך כלשהו. היא פותחה בתקופת המלחמה הקרה, כאשר סוכנות הביון האמריקנית (CIA) פנתה לפיזיקאים, ראסל טארג והרולד פוטהוף, וביקשה מהם לחקור יישומים צבאיים אפשריים לתופעות על-טבעיות. המשתתפים בניסויים התבקשו לספק מידע, באמצעות תיאור מילולי ורישום, על מטרות גיאוגרפיות מרוחקות, כגון כבישים, בניינים ומעבדות, שנמסרו להם באמצעות שורת קואורדינטות ותו לא. רמת הדיוק של התיאורים הייתה מדהימה, הרבה מעבר למה שניתן לייחס ליד המקרה. תוצאות המחקר הצביעו על כך ש"צפייה מרחוק" היא יכולת תפישתית חבויה, רווחת למדיי, וכל אדם יכול לרכוש אותה ולשכללה. ההסבר לאופן שבו פועלת יכולת זו מושתת על ידע הלקוח מתחומים שונים, ביניהם פיזיקת קוונטים, נוירולוגיה ופסיכולוגיה, התומך בתיאוריה הגורסת כי כל הדברים ביקום קשורים זה לזה.

התערוכה מורכבת מארבעה מיצבי וידיאו, שנוצרו בשנים האחרונות וממשיכים את עיסוקה של רוסו בבלתי נודע ובבלתי ניתן לייצוג. בעבודות אלה מבקשת רוסו לבחון כיצד פרקטיקת ה"צפייה מרחוק" עשויה לפעול על אמנות, וכיצד אמנות פועלת עליה: האם ניתן "לצפות מרחוק" עבודות אמנות, ומה הן ההשלכות של ניסוי כזה על האופן שבו אנו חושבים על אמנות.

הפרויקט חוקר אם ליצירת אמנות יש תמצית רוחנית או אנרגיה, הניתנות לתִקשור וללכידה; באיזה ממד מתקיימות עבודות אמנות; מה מקומה של הפרשנות האישית בקריאה של אמנות או של מציאות; ומה נותר מתודעת האמן במעבר אל תודעת הצופה.

אוצרת: מעין שלף

בסיוע: outset והבריטיש קאונסיל