It's Alive! #3

23.08.2012

It's Alive! היא סדרה של ערבי אמנות חיה במרכז לאמנות עכשווית. בערבים משתתפים אמנים מתחומים שוניםמיצג, מחול, תיאטרון, וידיאו, ודברים שאי אפשר להגדיר בכלל. העבודות חיות ומתרחשות אל מול הצופה באותו הרגע בלבד. הערבים מבקשים להוות זירת ניסוי אמנותי ומפגש חברתי.

It's Alive #3 יתקיים ב-23.08 ברחבת המרכז לאמנות עכשווית, מ-20.00 ועד 23.00, באווירה מסיבתית מהרגיל באוויר הפתוח, וישתתפו בו דיגיטל מי, כרמל מיכאלי, ליאור פינסקי, חורש רם, וויאן צ'אן, אלונה רודה ורייסקינדר.

האירוע בשיתוף התוכנית הבילאומית ללימודי אוצרות של סמינר הקיבוצים ויהווה גם אירוע סגירת התערוכה "נצפו לאחרונה" שאצרו תלמידי שנה א' בתוכנית.

אוצרתמעין שלף

עוזרת אוצרות והפקהיעל רביד

* הפעם הכניסה חינם!

האמנים המשתתפים לפי סדר המופיעים:

ליאור פינסקי וחורש רם

ציפור אחד

20.00-20.30

פינסקי הוא אמן סאונד ומוסיקאי בוגר בהצטיינות מביה"ס מוסררה בירושלים ( 2011).ליאור חוקר מוסיקה ניסיונית ובוחן את הקשר בין מוסיקת פולק, חלל, ומוסיקה המיוצרת על ידי מחשב.

המופע החדש שלו בשיתוף חורש רם משלב שירים, sound poetry, מוסיקת עם, מוסיקה קונקרטית ומוסיקה נסיונית.

כרמל מיכאלי

Thunder Kiss

20.40-20.50

כרמל מיכאלי היא בוגרת בצלאל (2011) שעובדת במדיומים של וידיאו ומיצג, המייצרים נקודות מפגש עם עולם הרוק, הפאנק והגותיקה. במופע הנוכחי המבוסס על פרויקט הגמר שלה, מוצג וידיאו שבו נשים צעירות רוקדות מסביב לעמוד אל מול מראה. כרמל תיעדה אותן בשיעור ריקוד מסביב לעמוד במעדון כושר בתל אביב. אל מול הוידיאו כרמל מופיעה, מנגנת בתופים ושרה קאבר לשיר הנושא מסרט הקאלט של רס מאייר בשנות ה-60-

Faster Pussy Cat kill kill.

היא מייצרת חיבור וניגוד בין שתי דמויות נשיות הנעות בין עוצמה לכוחניות ובין מיניות לאובייקטיזציה עצמית.

גיטרה – ערן נווה

וויאן צ'אן

ולעיר

21.00-21.10

וויאן היא אמנית וידיאומיצג הנודדת בעולם. היא נולדה בהונג קונג, חיה בקנדה ובאירופה, ולאחרונה עברה לישראל. היא תציג את השיר "הרחובות ממריאים לאט" של דויד אבידן, מתורגם לשפת סימנים בעברית ומוקרן כתיאטרון צלליות. וויאן מתעניינת במפגש בין טכנולוגיות חדשות לטכניקות ישנות. בנוסף היא חוקרת כיצד מועברים מסרים דרך שפות שונות, מהו תרגום ומה אובד בדרך, בדומה לרעיון של ויטגנשטיין על משחקי שפה. בשיר של דויד אבידן היא נתקלה לראשונה בצורת גרפיטי, ועתה היא מתרגמת אותו למופע אחר. התרגום הכפול לשפת סימנים ולתיאטרון צלליות בוחן גם מהו שיר כסימן, בהיעדר צליל, וכיצד אנחנו חווים אותו כשפה מופשטת וויזואלית, נתונה לפרשנות סובייקטיבית.

אלונה רודה

Black Eurhythmics

21.20-21.30

מופע זה הוא פרשנות של אלונה ל: “Mic swinging”, זאנר איזוטרי אמריקאי שבו צעירים משחקים עם מיקרופון והכבל שלו, ומעלים את להטוטיהם ליוטיוב. הצעירים מחקים כוכבי רוק שעושים זאת בהפסקות שבין השירים, אך בניגוד לכוכבים הם אינם שרים בכלל והמעברון האסתטי הופך למופע בפני עצמו. במופע של אלונה תרבות השוליים מתורגמת למופע מדיטטיבי הכולל גם השפעות של מופעי רודאו ואלביס פרסלי.

עבודתה של רודה משלבת פיסול, סאונד, קינטיקה ותאורה. רבות מעבודותיה הן תוצר של שיתופי פעולה עם מוסיקאים, פרפורמרים ומעצבים מתחומים שונים, המציגים פיסול כמופע ובונים נרטיב של אמנות מבוססת זמן כמיצב בחלל.

נפנוף מיקרופוןעידן פורגס, עיצוב סאונדיצחק יצחקי.

בתמיכת אאוטסט

רייסקינדר

21.45-22.30

רייסקינדר הוא פרוייקט הסולו האלקטרוני של אסף עדן זמר, כותב, מוזיקאי וסולן להקת "אשכרה מתים". בהופעותיו יוצר עדן, בעזרת נגינה חיה על סמפלר, תמהיל יחודי של רוק ואלקטרוניקה, ומילים חדות שגרמו לרבים להשוותו לאוהד פישוף בנושאי המגבעת.

בירושלים של תחילת שנות האלפיים, לאחר שנואש מלמצוא אנשים להקים איתם להקה ובהשפעת אמנים כמו בק ודיג'יי שאדו, החל עדן להתנסות ביצירת מוזיקה במחשב ובהקלטה ביתית. אלבומו הראשון "צרות של עשירים" יצא ב2003 מצורף לפנזין הפאנק הירושלמי MFM. לאחר מכן יצאו בהוצאת עצמית "נייט דרייברס" ו"גר עם ההורים". אלבומו האחרון "סתם פחדתי" יצא ב2010 בלייבל העצמאי "אוגנדה רקורדס".

דיגיטל מי

22.30-23.00

דיגיטל מי ( שי ליברובסקי), פרפורמר ומפיק מוסיקלי, מתאר את המופע שלו

כ– cut, paste & destroy. המוסיקה שלו מבוסס בעיקרה על ביט של היפ הופ מלוכלך, סמפלים חתוכים ומניפולציות של דיליי. הוא חימם דיג'יים גדולים כמו קיד קואלה, סול וויליאמס ודדלוס. המופע החי שלו בו הוא מנגן על סמפלר בלהטוטנות מבלבלת, הוגדר על ידי הטיים אאוט כאחד ממופעי הלייב הטובים בישראל.

* יתכנו שינויים קלים בשעות