טריטוריות חיצוניות: פאנל בהשתתפות גלית אילת, לליב מלמד ואסף וייצן

המרכז לאמנות עכשווית יערוך דיון על הגבול הדק שבין היות בפנים או בחוץ. רעיונות מנוגדים של ייצוג והדרה – הנעים בין פילוסופיה, קולנוע ומשפט – יוצגו בדיון ויאירו שאלות כגון: כיצד הייצוג, בעיקר בתיעוד הוויזואלי, מתמודד או מתחמק ממבני כוח של משטרים ומוסדות פוליטיים, כלכליים או חברתיים? מה המשמעות של המידע התקשורתי בעולם הגלובלי לאוכלוסיות שונות? כיצד בא לידי ביטוי רעיון של טריטוריות חיצוניות בגופנו הממשי ובזיכרון האישי.

האוצרת גלית אילת תתמקד בדבריה בייצוגים של תוך הגוף כביטוי לאקסטריטוריאליות, וכיצד ייצוגים צבאיים, רפואיים ופורנוגרפיים של העצמי, יכולים להיחשב כ"טריטוריות" חיצוניות. אילת תדון בשאלה כיצד התערוכה של אקסטריטוריה מתייחסת לתופעות רחבות יותר הכוללות גם פרקטיקות של אמנות בנוסף למושגים התיאורטיים.

חוקרת הקולנוע לליב מלמד תציג מחקר על סרטי זיכרון ביתיים כדוגמא לאופן שבו יצירת הדימוי האישי מתערבבת עם מבנים של כוח ומשטור, היא תדון באינסטרומנטליות שבעדויות האישיות, ובמעגלי ההפצה של הז'אנר בישראל.

עורך הדין לזכויות אדם אסף וייצן יעסוק במושגים המשפטיים של "מצב ביניים" ביחס למבקשי המקלט בישראל כבסיס לחשיבה שהיא מעבר לאקסטריטוריאליות.

בסוף הדיון תתקיים שיחה בהנחיית אוצרת המרכז לאמנות עכשווית חן תמיר

גלית אילת – אוצרת עצמאית, כותבת ועורכת טקסטים. הקימה וניהלה את המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, בין השנים 2001 – 2010. יוזמת שותפה ועורכת ראשית של "מארב" – מגזין מקוון לאמנות ולתרבות (2004 – 2010). אצרה תערוכות רבות בארץ ובעולם לאחרונה שימשה כאוצרת מחקר בוואן אבמוזיאום בהיינדובן, הולנד (2010 – 2013) וכאוצרת שותפה בביאנלה ה-31 של סאו פאולו, ברזיל (2014).

לליב מלמד – חוקרת קולנוע ווידיאו. בימים אלו משלימה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ניו יורק. פרסומיה (בשפה העברית והאנגלית) עוסקים בנושאים של קולנוע ביתי וזיכרון, קולנוע ניסיוני ווידאו ארט. מלמד אוצרת בפסטיבל דוקאביב עבור התחרות הבינלאומית ותחרות "עומק שדה". משמשת כיועצת האקדמית של פלטפורמת האינטרנט פילם פלטפורם.

אסף וייצן – עו"ד ומנהל המחלקה המשפטית של המוקד לפליטים ולמהגרים – עמותה א-מפלגתית אשר שמה לעצמה למטרה להגן על זכויותיהם של מבקשי מקלט, מהגרי עבודה וקרבנות סחר בבני אדם ולשמש שופר לאלו אשר קולם לא נשמע במרחב הציבורי הישראלי.